שאיבת שומן ולימפומות
שאיבת השומן היא הליך מצוין להיפטרות מלימפומה – שהוא גידול שומני, המהווה למעשה גידול עור שומני תת-עורי.
הגידולים הללו הם על פי רוב שפירים והסיבה להרחקתם היא על פי רוב אסתטית וקוסמטית.
גודלן של לימופומות נע בין גודל של זית או דובדבן לגדלים של כדור טניס ויותר, ועל כן מתקיים לעיתים צורך רפואי אמיתי להרחיק את הגידולים על מנת למנוע נזק לאיברים הפנימיים בגוף.
לפני התקופה בה שאיבת השומן הפכה להיות הליך כירורגי מהיר ומקובל, נהגו הרופאים להרחיק את הלימפומה באמצעות ניתוחים שהותירו צלקות.
כיום, ההליך המקובל הוא לשאוב את הגידול ואת השומן שבו בעזרת מכשור של שאיבת שומן. אך לא בכל ליפומה ניתן לטפל בשאיבת שומן.
מומלץ על כן להתייעץ על הנושא עם רופאים המתמחים בשאיבת שומן.
שאיבת שומן ומשקל יתר
שאיבת השומן איננה מתאימה למי שסובל מעודף משקל בכל חלקי הגוף.
השמנת היתר הפכה בעשור האחרון למגפה עולמית, ובארה"ב כל ילד שלישי סובל מהתופעה.
שאיבת שומן במקרים אלו איננה הטיפול הנכון, וחייבים להקדים לה טיפול מוקדם וממוקד – שמטרתו להפחית במשקל.
על מנת להפחית במשקל על הסובלים מהשמנת יתר להקפיד על משטר דיאטה קפדני, תוך ביצוע פעילות גופנית יומיומית.
הרעיון הוא להגיע למאזן קלורי שלילי – כלומר לכך שהתצרוכת הקלורית בגופם של הסובלים מהשמנת יתר תעפיל על כמות הקלוריות שהם מכניסים לגופם במזון. כך מתחיל תהליך של חודשים בו מאבדים הסובלים מהשמנת יתר את מסת השומן העיקרית בגוף, ורק אז, אם נותרים איזורי מטרה שהדיאטה מסרבת לחסלם, יש לפנות לשאיבת שומן להשלמת התהליך.
כאשר מסלקים תאי שומן מאזור שלא מגיב לדיאטה ולירידה במשקל, יש להתחשב בכך שכאשר חס וחלילה יחזור הגוף וייכנס לתהליך של עודף במאזן הקלורי והשמנה, הוא עלול להוסיף את מסת השומן הגדולה רק באזורים בהם נותרו תאי שומן, והדבר עלול ליצור דיספרופורציה גדולה בגוף, שנראית מאד לא אסתטית.
כמה שומן נשאב בניתוח שאיבת שומן?
כמות השומן הניתנת לשאיבה בניתוח אחד היא מוגבלת, וזאת מתוך מגבלות בטיחות בריאותיות.
הרופאים אינם נוהגים לשאוב מעבר לשניים עד שלושה קילוגרם של שומן בכל ניתוח, על מנת שלא לגרום לערעור מאזן הנוזלים בגופו של המנותח.
שאיבת שומן וצלוליט
דווקא בקרב נשים הסובלות מצלוליטיס, אותן גומות וקערוריות בעור הירכיים והאגן תוצאות שאיבת השומן אינן מוצלחות במיוחד.
היות והעור איננו גמיש, ומתכווץ בצורה לא סדירה, יהיו רופאים רבים אשר ימליצו לנשים שלא לעבור טיפול לשאיבת שומן, ולנסות להיפטר מהצלוליט בדרכים אחרות הקיימות כיום בשוק, בעזרת מכשירים ותכשירים ייחודיים שהוכחה יעילותם בטיפול בתופעה.
נשים שמעדיפות בכל זאת עור גלי על פני הצטברות של עודפי שומן יכולות לבחור בשאיבת שומן, והתוצאה שתתקבל תהיה תלויה בכמות השומן שתשאב בתהליך.
ככל שכמות השומן הנשאבת גדולה יותר, כך רב יותר הסיכוי שגם בעור שאיננו סובל מצלוליט, יסבול מפנים לא חלקים ואחידים.
על מנת ליצור אחידות בעור על מעטפת העור להיות גמישה ואלסטית ולהתכווץ חזרה למימדיה החדשים.
על מנת לפתור בעיות של הצטברות עור לאחר ניתוח שאיבת שומן מומלץ לפנות לתהליך של מתיחת עור אצל פלסטיקאי.
ניתוח שאיבת שומן – איך זה קורה באמת?
בתחילת התהליך, ובשיתוף פעיל של המועמדים לניתוח, משרטטים בגיר על הגוף את האיזורים המועמדים לשאיבה.
יש רופאים אשר מגדילים ועורכים הדמייה ממוחשבת אשר תסבר את עינם של המנותחים בטרם יחליטו על הפרוצדורה.
השרטוט נעשה כאשר המטופל עומד, על מנת לאפשר לו מראה אסתטי בעמידה.
כאשר המטופל ישב או ישכב, הרופא לא יוכל לראות היכן ממוקמות הבעיות האסתטיות העיקריות.
שאיבת השומן מתבצעת לאחר מתן תרופות הרגעה, דרך חתך קטן שאורכו חצי סנטימטר.
הרופא מחדיר צינורית מתכת דקה אל תוך שכבת השומן התת-עורית ובתנועות קצובות פנימה והחוצה מנקב את שכבת השומן ומשחרר ממנה את תאי-השומן העודפים. השומן נשאב אל תוך הצינורית המנקבת, וממנה הוא מועבר אל מיכל שקוף המוצב על משקל.
כך יכול המנתח לעקוב בצורה רצופה אחר כמות השומן שנשאבה, ולזהות את הרכבה.
כאמור, כמות השומן אותה מומלץ לשאוב מהגוף בהליך כירורגי לשאיבת שומן היא מוגבלת לשניים עד שלושה קילוגרם שומן.
הרופאים אינם נוהגים לשאוב שומן בכמות גדולה יותר על מנת שהגוף לא יסבול מערעור במאזן הנוזלים.
אם קיים צורך לשאוב כמות שומן גדולה יותר, יש לחזור על פעולת שאיבת השומן בחלוף כמה חודשים לפי שיקול דעתו של הרופא המנתח.
משכו של הניתוח תלוי במספר גורמים ובהם אזור הניתוח, כמות השומן וגילו ומצבו הרפואי של המנותח.
האורך הממוצע של ניתוח לשאיבת שומן הוא כ-90 דקות.
עם סיום הניתוח חובש הרופא את אזור הניתוח בחבישת לחץ.
כאשר המנותחים עוברים הליך לשאיבת שומן באזור הירכיים והבטן, יומלץ להם ללבוש חגורה מיוחדת לאורך שלושה עד שישה חודשים, וזאת על מנת למנוע נפיחויות. כאשר שאיבת השומן מתבצעת בשוקיים או בירכיים, מומלץ לעשות שימוש בגרביים אלסטיות ייחודיות, ולאורך תקופה דומה לכל הפחות.
|