שאיבת שומן היא דרך פשוטה להצרת היקפים על ידי יצירת מינימום צלקות בעת החדירה
לאזורים מהם נשאב השומן המיותר.
צינורית דקה מוחדרת לשכבת תאי השומן ושואבת אותם החוצה.
בדרך זו ניתן להסיר הצטברות של שומן באזורים נבחרים בגוף.
לדברי מומחים, שאיבת שומן מומלצת לאנשים שגילם אינו עולה על 40.
השיטה אפקטיבית במיוחד בקרב בעלי עור גמיש הסובלים מעודף שומנים באזורים ממוקדים.
 עם זאת, השיטה לא מומלצת לאנשים בעלי עודף משקל בכל הגוף,
לכאלו מומלץ להפחית קודם ממשקלם בעזרת דיאטה וספורט.
רק לאחר מכן הם יכולים לבצע שאיבת שומן מהאזורים שמהם לא הצליחו להסיר את השומן המיותר.

רבים סבורים כי שאיבת שומן היא הפתרון הסופי לבעיה של משקל עודף, אלא שהם טועים.
שיטה זו יעילה רק במקרים של הצטברות תאי שומן באזורים שבהם התעמלות ודיאטה לא הצליחו לעזור.
מדובר באזורים כמו בטן, סנטר, ירכיים, קרסוליים, מותנים ואצל גברים גם באזור החזה.
כל אדם נולד עם מספר תאי שומן קבוע, שעשויים לגדול עם הזמן בעקבות עלייה במשקל.
תאים אלה מתרבים וגדלים עד לגיל ההתבגרות, ומכאן ואילך מספרם אינו משתנה.
כשנכנסים למשטר של דיאטה, מתכווצים תאי השומן אולם הם לא נעלמים מהגוף.
רק שאיבת שומן מאפשרת להעלים את התאים האלה על ידי הוצאתם מהגוף.
אם אדם שעבר שאיבת שומן עולה שוב במשקל, יצטבר השומן באזורים שלא עברו שאיבה. 

הצלחת שאיבת שומן מותנית במספר גורמים:
מקצועיותו ומיומנותו של הרופא וסוגו של העור.
עור גמיש בדרך כלל יסתגל מהר לשינויים. אולם כשהעור מאבד מהגמישות שלו הוא נותר רפוי,
ואז יש לנקוט בשיטות טיפול שעלולות להשאיר לעיתים צלקות בעור.
לכן מה שבדרך כלל מומלץ במקרים כאלה הוא לבצע קודם כל שאיבת שומן ורק לאחר מספר חודשים, כשהעור כבר השתקם,
לעבור ניתוח בו יוסר העור המדולדל. 

בעיות נפוצות שמטופלות ע"י שאיבת שומן:
סנטר כפול - שאיבת שומן נפוצה מאוד בטיפול במקרים של השמנה באזור הצוואר שגורמת להיווצרות סנטר כפול.
לעיתים מדובר גם בתופעה מולדת, וניתן לטפל בה כבר בגיל צעיר.
כשמדובר במבוגרים, ניתן לשלב בין שאיבת שומן למתיחת עור על מנת למנוע מראה של עור מדולדל באזור הצוואר.
שדיים אצל גברים – גורמים למבוכה רבה בעיקר בקרב בחורים צעירים.
 לעיתים ניתן לפתור את העניין על ידי שאיבת שומן ובכך למנוע ניתוחים פלסטיים וצלקות מיותרות.
גידולי עור – שאיבת שומן יכולה לשמש גם לטיפול בגידולי עור שומניים תת עוריים המכונים בשפה הרפואית ליפומות.
ברוב המקרים מדובר בגידולים שפירים הפוגעים במראה העור מבחינה אסתטית.
שאיבת שומן מאפשרת להסיר את הגידולים ללא יצירת צלקות. 

כמות השומן הניתנת לשאיבה מן הגוף בניתוח שאיבת שומן אחד מוגבלת, אפשר לשאוב עד כמות של
כ-5 ליטרים של שומן בכל ניתוח.
בעיה נוספת היכולה להיגרם מניתוח שאיבת שומן היא כאשר המנותחת סובלת מצלוליט,
במקרה כזה קיים סיכוי שהשקעים בעור הנגרמים מהצלוליט יגדלו לאחר שאיבת השומן.
זה תלוי כמובן בכמות השומן שנשאבת ככל שכמות השומן קטנה יותר כך קטן הסיכוי שמראה העור יפגע.
מעטפת העור צריכה להיות גמישה בכדי להסתגל לשינוי והעור העודף לא תמיד מתכווץ בהתאם.

אופן ביצוע ניתוח שאיבת שומן
ראשית משרטטים את אזורי השאיבה על גופו של המטופל.
בשלב הבא, באמצעות חתן באורך חצי ס"מ מחדירים אל תוך שכבת השומן שמתחת לעור צינורית ממתכת.
בתנועות של הלוך וחזור עם הצינורית שואבים את השומן לתוך מיכל שקוף.
כך יכול הרופא לעקוב אחר כמות השומן שהוצאה מגופו ולבחון את מרכיביו.
ברוב המקרים לא שואבים יותר מ-3 ק"ג שומן, על מנת לא ליצור חוסר איזון בנוזלים של הגוף.
אם יש צורך בשאיבת שומן נוספת, חוזרים על הטיפול לאחר מספר חודשים.
זמן הניתוח הוא כשעה וחצי בממוצע, תלוי במיקום השאיבה ובכמותו.
בסיום הניתוח חובשים בתחבושת לחץ את האזור המטופל.
 אם השומן נשאב מאזור הבטן והירכיים, מתבקש המטופל להלביש חגורת לחץ למשך שלושה-שישה חודשים על מנת למנוע נפיחויות במקום.